קיבוץ גרופית

הקיבוץ

גרופית הינו קיבוץ בערבה הדרומית הנמצא בקרבת העיר אילת ושייך למועצה האזורית חבל אילות. היישוב הוקם בשנת 1963 כהיאחזות נח"ל וקיבל את שמו מהשם הערבי של נחל גרופית. בתאריך 24 בנובמבר 1966 אוזרח הקיבוץ ואוכלס על ידי אזרחים בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד. משמעות שם הקיבוץ היא ענף צעיר שנכרת מעיקרו של עץ זית או שיקמה לשם נטיעה חדשה.

הקמה והיסטוריה
מספר שנים אחרי הקמת יטבתה החלו אנשיה ללחוץ על הקמת ישוב נוסף לידם. "לא במקרה היו מלווי מאנשי יטבתה. הללו הדורשים ותובעים והממריצים להקמת ישוב חדש בערבה. כי קשה להיות בודדים והבדידות קשה ומעיקה, טוב שיש שכן לבקרו שהוא יכול לבקרך " (אריאל רנן מתוך אגרת בטאון איחוד הקבוצות והקיבוצים 18.7.1962)

בסקר קרקע שנערך על ידי משרד החקלאות נמצאו צפונה ליטבתה 8,000 דונם ראויים לעיבוד חקלאי ומי תהום שלהערכת מומחי תה"ל הספיקו להקמת שלושה ישובים חדשים . את הנקודה ראשונה הוחלט להקים על גבעה חמישה קילומטר צפונית ליטבתה. במהלך אותה שנה התקיימו דיונים בתנועה המיישבת איחוד הקבוצות והקיבוצים האם להקים ישוב חדש בערבה או להעדיף הפנית כח אדם המצטרף לתנועה לחיזוק ישובים קיימים. בסופו של דבר נפלה הכרעה. ביולי 1963 קבלה מזכירות האיחוד החלטה להקים במקום ישוב חדש במטרה לחזק את ההתיישבות בערבה הדרומית. בדיונים שהתקיימו עם המחלקה להתיישבות של הסוכנות סוכם שתוקם במקום היאחזות שתכשיר את המקום לקראת ישוב הקבע .הנח"ל נקרא למלא את משימה זאת.‏גרופית

הקרן הקיימת לישראל החלה בהכשרת קרקע במקום, בתחילה הוכשרו כ שלוש מאות ושמונים דונם לגידולים שונים ובמקביל הוחל ביישור הגבעה והכשרתה לבניה .

בשל הקשיים שהתעוררו בהכשרת הגבעה הוחלט להקים מחנה זמני מדרום לגבעה ועם גמר היישור והקמת מבני קבע להיאחזות לעלות למעלה. בחודש ספטמבר 1963 עלה חיל חלוץ למחנה הזמני והקים צריפים ראשונים ששימשו חדר אוכל מטבח ומבנים נוספים. חברי יטבתה החלו בהכנת השטחים החקלאיים והכנתם לחברי הגרעינים שיגיעו להיאחזות. טקס העליה של ההיאחזות הכ"ט של הנח"ל על הקרקע נערך ב26.11.1966 בנוכחות הרמטכל צבי צור ,סגנו יצחק רבין , ח"כ דויד בן גוריון ,אברהם הרצפלד מהמרכז החקלאי סנטה יוספטל מזכירת איחוד הקבוצות והקובוצים וסגן שר הבטחון שמעון פרס

בטקס העליה ציין הרמטכל "שכל היאחזות מהווה נדבך נוסף בפעלו של הנח"ל והוכחה לכך שצה"ל הוא לא רק צבא לוחם אלא צבא בונה ומיישב".

הגרעינים הראשונים בהיאחזות היו גרעין יגב לכפר עזה ושלהבת לברור חיל .
 

הווי החיים בהיאחזות

גרעיני הנח"ל התחלפו בהאחזות כל חצי שנה עד נובמבר 1966. ביולי 1964 עלו הנחלאים לנקודת הקבע על הגבעה . בנוסף לגרעינים שעלו למקום בנובמבר 1963 שרתו בהיאחזות.גרעין שניר ליפתח, ערוגות לעין גדי, שקמה לארז,נקרות לראש הנקרה,תעוז,גרעין משמר דויד למשמר דויד,יטיב ליטבתה .‏

הנחלאים בהיאחזות עסקו בעיקר בעבודה בשטחי גן הירק הסמוכים להיאחזות ובפעילות של שמירה וקיום המחנה .בגן הירק גידלו מלונים, אבטיחים, עגבניות, קישואים, חצילים ותירס. נזרעו גם גידולי מספא ופרחים. הנחלאים התמודדו עם בעיות חקלאיות שונות כמו סופות חול ורחות עזות שהזיקו לגידולים השונים.

ההאחזות נוהלה כקיבוץ בדרך וכל הנושאים האזרחיים הובאו לדיון באסיפות הגרעין. חלק מהגרעינים תעדו את קורותיהם בהיאחזות ביומנים. בהאחזות התקיימו חיי תרבות וכמעט בכל שבוע אורגן ערב תרבותי וצוינו כל החגים.

במהלך קיומה של ההיאחזות בקרו בה אישים רבים והיא הייתה חלון הראווה של הנח"ל לפעלו ההתישבותי הגיע נחום גוטמן שפרסם את רשמיו בביטאון במחנה נח"ל ואף צייר שער לעתון יום העצמאות תשכ"ד. ראש ממשלת דנמרק ביקר בינואר 1965 ומשלחות נוספות של משתלמים מחו'ל ביקרו בשנים אלו . אישיות נוספת שנקרתה למקום הייתה זמר העם פיט סיגר שירד להופיע באילת ונלקח לאחר ההופעה על ידי חיילי ההיאחזות להופעה ולמחרת חולץ על ידי אותם חיילים משטפון בערבה.
 

האזרוח

התוכנית הראשונית של הגופים המיישבים הייתה לאזרח את המקום תוך שנתיים בפועל אוזרח לאחר שלוש שנים . כוונת התנועה המיישבת הייתה למסור את המקום לקבוצה גדולה יחסית שתוכל להחזיק את הנקודה, להקים תשתית חקלאית ומבני מגורים ראויים . ברם הוכשרו ורושתו רק 360 דונם לגידולים חקלאיים ,בריכות אגירה למים לא הוקמו הישוב היה מחובר לאספקה ישירה מהבארות בשטח דבר שלא אפשר להגדיל את שטחי הגידול . תשתית לענפים נוספים לא הוקמה ונושא סילוק הביוב היווה בעיה קשה משום שהתגלה זיהום מי תהום אזרוחכתוצאה מטיפול לא נכון בשפכים בתקופת הראשונה .גורמים אלו הביאו לכך שכחצי שנה לפני האזרוח הודיע האיחוד שבתנאים הקיימים אינו מוכן לאזרח את המקום, הנח"ל מצדו התריע על פגיעה במוראל החיילים שאמורים לעלות לגרופית. ההכרעה נפלה בכינוס של כל הגורמים על ידי אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון והוחלט לבצע את האזרוח בנובמבר 1966.

הנח"ל נערך למסור את המקום ל"מתנחלים". טקס האזרוח בו מסרו הנחלאים את המקום לגרעין הראשון של הישוב גרעין "גרופית" ועוד מספר מצטרפים מסגל ההאחזות נערך ב 24.11.1966 . נציג הממשלה בטקס היה שר החקלאות חיים גבתי ואלוף פיקוד דרום ישעיהו גביש הביא את ברכת צה"ל. בטקס צויין שגרופית הינה הישוב ה 14 שמוקם על ידי הנח"ל והישוב השמונים של איחוד הקבוצות והקיבוצים.
 

כלכלת הקיבוץתמרים
חקלאות: גידולי שדה (בצל) מקשת מלונים ואבטיחים, מטע תמרים ורפת . הקיבוץ גם שותף בחברת ערדג לחקלאות ימית.
תעשייה: מוסך, בית אריזה למיון ירקות ומפעל לשקיות פלסטיק עם סגר ומוצרי פלסטיק נוספים. כמו כן ישנה פעילות מיקור חוץ בתחום ההיי-טק בחברת ערדום תקשוב בשותפות הקיבוץ ושותפות בתחום האנרגיה הסולרית "ערבה פאואר".
תיירות: "כפר הנופש יעלים" המשמש ללינת תלמידים ומופעל על ידי גורם חיצוני. בקיבוץ קיים גם מכון לפיזיותרפיה ופאב. כמו כן מתקיימות פעילויות של רכיבה טיפולית והדרכת רכיבה.
 

 

© 2017 כל הזכויות שמורות לקיבוץ גרופית
קידום אתריםבניית אתריםBEAUTIFUL WEB
TECHNOLOGY